טון של געגוע ושני סנט על תכנון דרום מערב ארצות הברית 😍

שתפו את הסטורי שלי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אני עוד מנסה להתאושש מהטיול הזה ולהאחז כמה שאפשר בזכרונות. בשביל אלה מכם שנמצאים בשלבי התכנון אז:

א. אני מקנאה ממש.

ב. הנה לכם סיכום של כל הדברים הקטנים שהלוואי ומישהו היה מגלה לי אותם מראש. אני פחות אתמקד בהמלצות למסלולים ומקומות, כי את זה אתם יכולים למצא בשפע. אני כן אתמקד במה שכיף לדעת לפני שמגיעים ויכול לעזור בתכנון נכון של הזמן, לחסוך לכם כסף ולהסגר על ציוד, לוגיסטיקה וכו.

פרטים טכניים:

  • מסלול: סן פרנסיסקו > יוסמיטי > מונטריי > מורו ביי > אריזונה > כביש 66 > וויליאמס > סדונה > גרנד קניון > מוניומנט וואלי > אנטילופ > הורסשובנד > פארק זיון > וגאס > לוס אנג׳לס.
  • משך: 23 יום.
  • תקופה: ספטמבר-אוקטובר.
  • התניידות: RV.
  • מזג אויר: למעט ימים בודדים, חם.

סים: התלבטנו בין AT&T ו- T Mobile. שמענו המלצות ודיס המלצות גם על אלה וגם על אלה אז בסופו של דבר המחיר הכריע. לקחנו 2 כרטיסי סים של חודש ללא הגבלה מ T Mobile ב70 דולר. היה להם מבצע של 1+1. מבחינת קליטה, בעיר לרוב עובד, בפארקים וסביבתם – אין. הטיול שלנו היה מבוסס בחלקו הגדול על טבע ולכן, 80 אחוז מהזמן לא היתה לנו קליטה וזה מאכזב. אני לא יודעת מה המצב אצל AT&T. אולי טוב יותר, אולי טוב פחות ואולי אותו דבר. יש מקומות שבהם הפארקים אוסרים אנטנות סלולריות ולכן לאף ספק אין קליטה. אנחנו חווינו בעיות קליטה גם מחוץ לפארקים וזה היה פחות קול. איך פתרנו את זה? בכל פארק יש ויזיטור סנטר או איזור מסעדות. לרוב, יש בהם קליטה ו/או וויפיי. הגענו לשם, הטענו מפה ויצאנו לדרך. לא אופטימלי אבל צריך לעבוד עם מה שיש.

כסף: קניתי דולרים מהבנק שלי וביקשתי לשייך את החשבון לדולר. כל הגיהוצים פה ירדו מהדולרים שקניתי באמצעות האשראי הרגיל שלי וללא שום עמלה. לי זה היה מאד נוח. חוץ מזה הוצאתי גם 300 דולר מזומן שיהיה, אבל מעטים המקומות, אם בכלל, שלא מקבלים אשראי.

מיסוי וטיפים: המחיר שתראו הוא לרוב לא המחיר שתשלמו, כשיגיע החשבון תהיה תוספת של מס ואז משני אלה יגזר הטיפ שהוא במינימום 15%. לטענת המקומיים, אפשר גם לשים פחות מזה (10%, או כמה שנראה לכם ביחס לשירות).

השכרת RV: אני לא יודעת איך זה אצל חברות אחרות אבל אנחנו לקחנו מאפולו. תהיו מוכנים להתייבש שם איזה שעתיים-שלוש לפחות. יש תור, אחר כך מסמכים ובסוף הדרכה על הרכב. הם נחמדים והכל אבל אל תחשבו שזה עניין של רבע שעה, לוקחים מפתח ומתניעים. קחו בחשבון שבערך חצי יום הולך על זה. מקסימום תופתעו לטובה.

חבילת מייל לרכב שכור: המפות משקרות. אתם תצטרכו בקלות 200-300 מייל מעבר למה שתכננתם. הסיבה היא שלא באמת נעים רק קדימה ובטח שלא תמיד נצמדים למסלול. יש בלת״מים, חניוני לילה שתחזרו אליהם, קניות ועוד דברים שיצוצו בלי שתהיה לכם יכולת לתכנן.

דלק: תלוי איפה תטיילו והחוק הוא פשוט- ככל שזה מתוייר יותר והתחרות נמוכה – ככה תשלמו יותר. אם אתם רואים תחנת דלק במחירים שפויים כנסו ותדלקו גם אם יש לכם עוד חצי טנק. ובמיוחד אם אתם לפני מסלולים ארוכים. בכביש 1 שילמנו 7 דולר לגלון לעומת 3 דולר לגלון ביוטה למשל. בכלל, מומלץ להגיע עם מיכל מלא לכביש 1 כי מעבר למחיר, גם הפריסה של התחנות דלק שם לא משהו.

תכנון מסלול בפארקים לאומיים: לא משנה כמה קראנו ותכננו, בסוף למציאות יש חוקים אחרים. לפעמים מסלולים נסגרים בגלל תנאי מזג האויר, מפולות סלעים, עבודות בכביש וכן הלאה. המלצה שלי, בכל פארק יש מרכז מבקרים עם ריינג׳רים מאד אדיבים שישמחו לעזור לכם וגם לסמן לכם על המפה בדיוק לאן ללכת. גשו אליהם, תגידו להם כמה זמן עומד לרשותכם ותבקשו מהם את הכי טוב שיש להם לתת לכם בתנאים האלה. הם לא טועים.

התניידות בפארקים: הם עצומים. זה לא כמו אצלינו שהולכים חצי שעה ואתם שם. כדי להגיע לנקודות העניין, תופסים שאטל, זה לא עולה כסף וזה אחלה של דבר. הם מגיעים בערך כל 10-15 דקות ועוברים בכל התחנות. אנחנו תמיד התחלנו מהתחנה הרחוקה ביותר והתקרבנו. חשוב לבדוק מתי עובר השאטל האחרון. לרוב, בסביבות 19.

אוכל בפארקים: יש. אבל כדאי להצטייד בקטנות כי ברוב המקרים זה לא יהיה במרחק הליכה מכם וכנראה שתצטרכו לשם שאטל (עניין של חצי שעה כזה מהרגע שתחליטו שבא לכם לאכול עד שתעשו את זה).

לינה: כאמור, לקחנו RV, ולמרות שזה מרגיש מאד חופשי ודינאמי, כדאי לעשות הזמנה ללילה מראש (גם אם אתם מטיילים לא בעונה!). באמצע השבוע אולי פחות קריטי, אבל בסופשים, אם תזכרו מאוחר, אתם עלולים למצא את עצמכם נוסעים שעה באמצע הלילה בשביל חניון ב100 דולר. מוגזם, מעצבן, מתיש ולא שווה את זה. נסו לחשוב בכל בוקר איפה בערך יסתיים היום שלכם ושריינו מקום מראש.

כרטיס פספורט אמריקה: עולה 44 דולר, מקנה לכם 50% הנחה על מגוון יפה של חניוני לילה. פתחו את מפת החניונים שלהם ואם זה מתיישב לכם על המסלול זה יוצא מאד משתלם. אם לא, ממליצה על החניונים של KOA, רמה מאד גבוהה.

סן פרנסיסקו:

תחבורה ציבורית: מעולה. אל תעזו להגיע עם רכב שכור לעיר הזאת. יש מצוקת חניה והחניונים יקרים להחריד. אנחנו נחתנו שם, התניידנו באוטובוסים, הובר ורכבות ורק ביום האחרון לקחנו את הרכב השכור ויצאנו משם לדרך.

אטרקציות: היה לנו יום וחצי בסן פרנסיסקו, חשבתי שזה לא יספיק ושלא אמצה אבל מזל שיצא ככה כי לא היה לנו מה לעשות שם מעבר לזה. נקודות העניין העיקריות הן גולדן ברידג׳, פישרמנז וורף, איזור היוניון סקוור ולמברד סטריט, שהיה נחמד למרות שהעליות בדרך אליו קשות. איטליה הקטנה וצ׳יינה טאון מיותרות מאד לדעתי. שום דבר מיוחד וחבל על הזמן שלכם.

כביש 1: מפותל ומסוכן מאד. אם אתם בRV אז רק לנהגים מיומנים ובשום מצב לא בלילה. אחרי שאמרתי את זה – אז וואו. הכביש המרהיב ביותר שנסעתי בו. חויה מדהימה לכל החושים. עשינו את המקטע שבין מונטריי למורו ביי וכל דקה היתה יפה יותר מהקודמת.

אנטילופ: עשינו את התחתון. הוא יפה והכל אבל תתכוננו לחוויה מאד עמוסה. מאד. מלא אנשים, שלפעמים גם דוחפים. לא ידענו מתי נגיע לשם אז לא שריינו מקום מראש. הצלחנו להזמין כרטיס יום לפני. אולי לא בשעה שרצינו, אבל עשינו את זה. גם אם האתר מראה סולד אאוט, או רק כרטיס אחד פנוי (ואתם צריכים יותר), מומלץ להתקשר אליהם. יש להם פתרונות.

פארק זיון: אנג׳לס לנדינג – מסלול מאד פופולרי וגם יפהפה אבל קשה ומפחיד ולגמרי לא לכל אחד. 9 אנשים מתו שם ב-15 שנים האחרונות ואולי זה לא נשמע הרבה אבל זה בהחלט מעיד על המסלול. עשיתי את כל העליה עד למקטע עצמו (שגם היא לא פשוטה בכלל ותקח משהו כמו שעה פלוס) ואחרי 5 דקות על המסלול עצמו החלטתי שזה לא בשבילי. תהיו קשובים לגוף שלכם ואל תקחו סיכונים מיותרים. יש מספיק מסלולים יפים בזיון.

מי שמתכנן ללכת שם בנהר – המים מגיעים עד לאיזור המותן. יש שם אפשרות להשכיר נעליים ומכנסיים עמידים במים (סביבות 40 דולר). אם תרצו לחסוך, כדאי להצטייד מראש.

גרנד קניון: היינו בחלק הדרומי, תפסנו את השאטל האדום ועשינו את כל התחנות שלו. אל תתפזרו, תצמדו אליו, הנופים עוצרי נשימה.

כביש 66: אם חשוב לכם לנסוע עליו (ולדעתי זה אחד החלקים הכי כייפים בטיול) – שימו לב שהוויז לא מנווט אתכם על i40 שזה הכביש המהיר החדש והמודרני שבנו במקביל אליו. אם בכל זאת נקלעתם אליו, יש הרבה יציאות בדרך שיאפשרו לכם לחוות את הכביש המקורי. היו ערים להן. ממליצה לעשות את המקטע שבין קינגמן לסליגמן דרך פיצ׳ ספרינגס. כל מה שראיתי בסרטים וחלמתי עליו נמצא שם.

לאס וגאס: כןכן, חובה להיות בסטריפ והכל, אבל הכיף האמיתי מתחיל בפרימונט, או מה שמכונה הסטריפ הישן. מסכי ענק, מוזיקה, הופעות חיות ומלא אורות שיגרמו לכם להרגיש שרק התחיל היום. אוירה משוחררת והרבה פחות פלצנית ופנסית. אנחנו נהנו שם הרבה יותר.

לוס אנג׳לס: ביחס לכל מה שעשינו, לוס אנג׳לס עיר די משעממת והייתי מעדיפה להעביר את הזמן שעשינו פה במקום אחר. היינו בוניס, היינו בהוליווד, היינו בסיקס פלאגס וזהו. אין מה לעשות פה יותר מיומיים לדעתי. תחבורה ציבורית די פח, שום סיכוי להתנייד עם RV. זה או מטרו או הובר. לרוב שילוב של שניהם. והרחובות מלאים הומלסים, חויה לא נעימה במיוחד.

סיקס פלאגס: כשמזמינים מראש (לפחות 24 שעות לפני הביקור המתוכנן) דרך האתר אפשר לחסוך בסביבות ה30 דולר.

תהנו מכל דקה של טיול ומכל מייל בכביש, הדרכים עצומות ויפייפיות. ואפשר לפנות ימינה באור אדום, בחיי (:

עוד סטוריז מקהילת סחבוק

מה דעתכם? השאירו כאן תגובה 👇

😱

ב-$99 גם לכלב שלך תרצה לקנות כרטיס טיסה

חדש! קבלו למייל טיסות עד $99 שלא מתפרסמות בשום מקום!

אז לאן הייתם רוצים לטוס?